Aug 27, 2025

אינטל מזהירה: עסקת טראמפ עלולה לפגוע במכירות ענקית השבבים אינטל פרסמה השבוע אזהרה חריגה ומדאיגה למשקיעים בעקבות העסקה שבמסגרתה הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, יקבל נתח של 10% בחברה . לפי הדיווח לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), העסקה, שמומנה בעיקר מכספי תוכנית ה־CHIPS Act שיצאה לפועל עוד בתקופת ממשל ביידן, עלולה לגרור "תגובות שליליות מצד משקיעים, עובדים, לקוחות וממשלות זרות". הסיבה המרכזית לחשש היא מבנה הפעילות הגלובלי של אינטל: כ־76% מהכנסותיה מקורן מחוץ לארה"ב, כך שכל זיקה ישירה לממשל האמריקאי ולמדיניותו ההפכפכה בתחום הסחר והטכנולוגיה עלולה להציב את החברה תחת לחצים מצד שותפות מסחריות באסיה ובאירופה. העסקה מעניקה למשרד המסחר האמריקאי כ־433 מיליון מניות של אינטל, כשהוא מחויב להצביע בהתאם לעמדות הדירקטוריון. המשמעות: נתח גדול מהקולות הופך אוטומטית לתמיכה בהנהלה, מה שמחליש את יכולת ההשפעה של בעלי המניות האחרים ועלול לעורר התנגדות מצד משקיעים מוסדיים. טראמפ עצמו בירך על ההסכם והגדיר אותו כ"עסקה אדירה לאמריקה", תוך שהוא מדגיש את החשיבות האסטרטגית של ייצור שבבים מתקדמים לביטחון הלאומי ולכלכלה. עם זאת, באינטל מזהירים גם מפני ליטיגציה אפשרית, חשש מפגיעה בשווי המניה בשל חוסר ודאות פוליטי, ואף מעריכים שהעסקה עלולה להגביר את רמת הפיקוח והביקורת הציבורית על החברה. המהלך מתרחש על רקע שנה מאתגרת במיוחד עבור אינטל: הכנסות החברה ירדו, המניה איבדה גובה לנוכח התחרות מול אנבידיה ו־AMD, ובדצמבר האחרון סיים המנכ"ל פט גלסינגר את תפקידו לאחר קדנציה מאכזבת. במרץ מונה במקומו ליפ־בו טאן, מנכ"ל בעל ניסיון עשיר בתעשיית השבבים, אך כעת הוא נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה, שבה אינטל היא לא רק תאגיד טכנולוגי, אלא גם שחקן בעל תלות ישירה בממשל האמריקאי, עם כל הסיכונים הגיאו־פוליטיים הכרוכים בכך. מחקר: הבינה המלאכותית כבר מצמצמת הזדמנויות לג'וניורים מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד מצא כי הבינה המלאכותית משנה באופן ניכר את מבנה שוק העבודה האמריקאי, ובעיקר מקשה על צעירים בתחילת דרכם להשתלב במקצועות שנחשבים לחשופים במיוחד ל־AI. לפי ממצאי המחקר, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה של כ־13% בהעסקת עובדים מתחילים בתחומים כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות והנהלת חשבונות, בדיוק במקומות שבהם כלים כמו ChatGPT ומנועי AI גנרטיביים מסוגלים לבצע חלק מהעבודה במקום עובדים של ממש. המסקנה הבולטת של החוקרים, בהובלת הכלכלן פרופ' אריק בריניילפסון, היא שעיקר הפגיעה הוא במשרות שבהן ה־AI מחליף את האדם ולא רק מסייע לו. מנגד, המחקר מצא כי עובדים ותיקים יותר באותם תחומים דווקא נהנים מיציבות תעסוקתית, ואף לעיתים מעלייה בביקוש - עדות לכך שניסיון, התמחות ויכולת ניהולית עדיין מספקים ערך מוסף שק שה להחליף במכונה. ממצאי המחקר מבוססים על עיבוד מיליוני תלושי שכר שסיפקה חברת התשלומים ADP, ונחשבים לאחד המדדים המקיפים ביותר עד כה להשפעת ה־AI על שוק העבודה, כך בין היתר לפי בלומברג. במקביל לירידה במשרות ההתחלתיות, נרשמה דווקא עלייה בביקוש למקצועות שאינם נתפסים כחשופים ל־AI, כגון סיעוד, טכנאות ותפקידי שטח. הדבר מצביע על מגמה כפולה: מצד אחד, קיטון בהזדמנויות לצעירים המבקשים להשתלב בענפי ההייטק, ומצד שני, התחזקות של תחומים מבוססי מגע אנושי ותפעול פיזי, שאינם ניתנים להחלפה קלה בבינה מלאכותית. המשמעות היא שינוי מבני בכלכלה, שבו דור ה־Z נאלץ להאבק על מקומו בעולם ע בודה שבו מכונות עלולות לקחת את תפקידי הכניסה, ומשאירות את התפקידים המאתגרים והבכירים לבני הדור הוותיק. הסטארט-אפ הישראלי שזכה בפרס בינלאומי על פיתוח AI אחראי הסטארט-אפ הישראלי בריאה (Bria.AI), שהוקם ב־2020 על ידי ד"ר יאיר עדתו, זכה השבוע בפרס "בינה מלאכותית אחראית" של אתר הטכנולוגיה SiliconANGLE במסגרת פרסי TechForward לשנת 2025. החברה בעצם פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לייצר תמונות וסרטונים בעזרת בינה מלאכותית, אבל בניגוד לכלים אחרים, היא עושה זאת תוך שימוש בנתונים מורשים בלבד ובמודל שמתגמל את בעלי הזכויות על תרומתם ליצירה הסופית. הגישה הזו, שמזכירה את שיטת התמלוגים של ספוטיפיי אך מותאמת לעולם הוויזואלי, נועדה למנוע הפרות זכויות יוצרים וכאמור לתת ליוצרים תגמול הוגן. כך - חברות מדיה, פרסום וגיימינג יכולות לאמץ כלים גנרטיביים בלי לחשוש מתביעות משפטיות או מפגיעה בפרטיות. לפי החברה עצמה, לבריאה יש כבר יותר מ־30 שותפים בינלאומיים, בהם למשל בנק התמונות Getty Images. מאז הקמתה גייסה החברה כ־65 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת אינטל קפיטל, וקרנות ההון סיכון רד דוט ואנטרי קפיטל. לאחרונה גם נבחרה בריאה לתוכנית סטארט-אפים של וורנר ברדרס, דיסקברי וחטיבת הענן של אמזון- AWS, במסגרתה החברה עובדת ישירות עם מנהלי ענקית המדיה על פיתוח שיתופי פעולה אסטרטגיים. גם אפל נגררת לקרב התקשורתי והמשפטי של מאסק מול אלטמן העימות המתמשך בין אילון מאסק לסם אלטמן קיבל השבוע תפנית נוספת, כשמאסק, המנכ"ל והמייסד של xAI ובעל השליטה ב־X כמו גם בטסלה, איים בתביעה מיידית נגד אפל. לטענתו, חנות האפליקציות של אפל מקדמת באופן מועדף את ChatGPT של OpenAI, שותפתה של אפל מאז 2024, ומקשה על הצ'אטבוט Grok - של xAI - לטפס לראש טבלת ההורדות. מאסק כינה זאת "הפרת הגבלים עסקיים חד־משמעית". אלטמן, מנכ"ל OpenAI, השיב בפוסט משלו וטען כי מאסק בעצמו ניהל מניפולציות באלגוריתם של X לטובתו האישית, ואף הציע שמהלך משפטי יחשוף את הנתונים. באפל דחו את הטענות והדגישו כי חנות האפליקציות "פועלת באופן הוגן וללא משוא פנים". העימות הנוכחי מצטרף לשורת תביעות קודמות של מאסק נגד OpenAI ולביקורת ההולכת וגוברת על כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בחנויות האפליקציות. הוא צפוי להימשך הן בבתי המשפט והן בזירה הציבורית, כמו גם להגביר את הלחץ על הרגולטורים בארה"ב ובאירופה. חברת השבבים הישראלית בשיתוף פעולה עם HP חברת השבבים הישראלית היילו (Hailo) הכריזה על שיתוף פעולה עם ענקית המחשוב HP, במסגרתו הושק מאיץ בינה מלאכותית חדש בשם HP AI Accelerator M.2. המאיץ מבוסס על שבב ה־Hailo-10H, ומאפשר להריץ מודלים ג'נרטיביים ישירות על מכשירי הקצה, בלי להזדקק לענן. כך הוא מ ספק ביצועים מהירים יותר, חסכון באנרגיה ורמה גבוהה יותר של פרטיות, בהשוואה לפתרונות הענן שסובלים לעיתים מעיכובים ובעיות תקשורת. המאיץ ישולב במערכות של HP ויוכל לשמש יישומים מגוונים בדגש על עולם הקמעונאות: קופות אוטונומיות ללא קופאי, שילוט דיגיטלי שמותאם אישית ללקוח, ניהול מלאי חכם בזמן אמת, ואפילו מערכות שמזהות התנהגות חריגה ומסייעות לצמצום גניבות ואובדן הכנסות. מדובר בבעיה בהיקף עולמי, ההפסדים לקמעונאים נאמדים בכ־100 מיליארד דולר בשנה, ולכן הפתרון של HP והיילו עשוי להיות אטרקטיבי במיוחד. עבור HP, זהו מהלך שנועד להציב אותה בחזית הטרנספורמציה הדיגיטלית בענף הקמעונאות. עבור היילו, יוניקורן ישראלי שהוקם ב־2017 ומתמחה בשבבי AI למכשירי קצה, מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת מחברות המחשוב הגדולות בעולם, כזה שעשוי לפתוח לה דלתות לשווקים גלובליים חדשים. מושג השבוע: AI Accelerator (מאיץ בינה מלאכותית) רכיב חומרה ייעודי, שבב או כרטיס, שנועד להריץ חישובי בינה מלאכותית במהירות וביעילות גבוהות יותר ממעבדים רגילים. מאיצים כאלה בנויים במיוחד למשימות כמו אימון מודלים או הרצת רשתות נוירונים, ומאפשרים חיסכון באנרגיה לצד שיפור בביצועים. קיימים כמה סוגים נפוצים כשאולי המוכר בהם הוא GPU (מעבד גרפי). סוגי המאיצים השונים משמשים הן במרכזי נתונים והן במכשירי קצה, ומהווים את התשתית הקריטית לצמיחת יישומי AI בכל תחום- ממכוניות אוטונומיות ועד הענן.